top of page
נזלת אלרגית

נזלת אלרגית

מהי נזלת אלרגית?

מדובר בהפרשה כרונית של נזלת כתגובה דלקתית-אלרגית של הריריות לחשיפה לאלרגנים נשאפים כגון: קרדיות אבק הבית, אבקנים של עשבים ושל עצים שונים (כדוגמת זית וברוש), עובשים ועוד. התסמינים הטיפוסיים הנם נזלת שקופה ומימית, לחלופין אטימות באף, התעטשויות ברצף, גרד בריריות העיניים והאף, אדמומיות ודמעת בעיניים. לעיתים קרובות חולים בנזלת אלרגית מפחחים גם אסטמה אלרגית. בנוסף עלולים להופיע גם שינויים במבנה הפנים והעור כגון: הילה חיוורת סביב העיניים וסימני גרד בעור בעיקר באף (NASAL CREST).

 

נזלת אלרגית לא מטופלת כרוכה בתחלואה נלווית כגון סינוסיטיס כרונית, היווצרות פוליפים בחלל האף והסינוסים, כאבי ראש, פגיעה בריכוז ובערנות בקרב ילדים ומבוגרים, פגיעה בחוש הריח (לעתים עד תתרנות ממש) ואף להפרעות שינה. לעומת נזלת אלרגית פרינאלית (רב-עונתית) , נזלת אלרגית עונתית (קדחת השחת) מתרחשת לרוב בחילופי עונות והיא שכיחה מאוד באביב ובסתיו. היא נגרמת, מטבע הדברים, כתוצאה מחשיפה לאלרגנים שמצויים בעונות הרלוונטיות, למשל פריחת עצי הזית בחודשי אפריל עד מאי, אך מופיעה גם בעונת החורף, כגון אנשים הרגישים לאלרגן של פריחת עץ הברוש (ינואר- פברואר).

 

נזלת אלרגית יכולה להיות עונתית אבל גם רב-עונתית. נזלת אלרגית היא מחלה שכיחה שגורמת לסבל לכ-30 אחוז מהאוכלוסייה הכללית ולפגיעה משמעותית באיכות החיים של החולה. אבחון של נזלת אלרגית מתבצע על סמך הסיפור הקליני של המטופל: כמה זמן הוא סובל מהתסמינים, האם סובל מגרד בעיניים, האם לוקה בקוצר נשימה במנוחה או במאמץ גופני, האם קיבל עד כה טיפול כלשהו. נהוג לשאול לגבי רקע אטופי במשפחה האם יש מחלות דומות במשפחתו. חשוב לציין שלעתים קרובות הסיפור המשפחתי אינו זהה, ובקרב בני אותה המשפחה האלרגיה מופיעה בצורות שונות: נזלת, אסטמה, תפרחות, דלקות עיניים על רקע אלרגי ועוד.

 

הבירור במרפאת האלרגיה מבוצע באמצעות ביצוע של תבחיני עור שנקראים "תבחיני שריטה" (SKIN PRIK TESTS) שמתבצעים באופן הבא: מטפטפים על זרועו של המטופל אלרגנים שונים ולאחר מכן מבצעים שריטה קטנה במרכז הטיפה. התוצאות נקראות לאחר כרבע שעה. במידה וקיימת רגישות, מתקבלת תגובה עורית של נפיחות מקומית ואדמומיות בעור סביב האלרגן שנבדק. במידה והמטופל סובל מתסמינים נוספים, הוא יופנה לבירור נוסף (כמו בדיקת דם, תפקודי ריאות, הערכת רופא עיניים, הערכת מומחה אף אוזן גרון או הדמייה של מערות הפנים).

טיפול בנזלת אלרגית

הטיפול בנזלת אלרגית קלה ועד קשה

במקרים רבים ניתן להסתפק בטיפול תרופתי הכולל אנטי היסטמינים. כיום נהוג לבחור באנטי-היסטמינים מהדור השני (שבניגוד לאנטי-היסטמינים מדור ראשון אינם גורמים לישנוניות).

את הטיפול נוטלים בד"כ בתקופה בה יש תסמינים, כאשר במקרים קשים מומלץ להתחיל את הטיפול אפילו מספר שבועות לפני תחילת "עונת האלרגיה" על מנת להגביר את יעילותו.

 

אנטי-היסטמינים ניתנים באמצעות כדורים דרך הפה או בסירופ לילדים. יש להמשיך את הטיפול כל עוד עונת המעבר נמשכת – בערך ממרץ עד מאי-יוני באביב, ומאוקטובר-ספטמבר עד ינואר. הדבר תלוי בסיפור האישי של כל מטופל/ת. במידה ומטופל סובל מאלרגיה הן לאלרגנים רב-עונתיים כמו קרדיות האבק והן לאלרגנים עונתיים כמו זית למשל, ניתן להתאים לו טיפול קבוע באנטי היסטמינים עם טיפול מוגבר בעונות המעבר, כמו מינון גבוה יותר של אנטי-היסטמינים או משלב עם תרופות נוספות (למשל תרסיסים סטרואידליים לאף). בחלק קטן מהמקרים, כשמרכיב הגודש הוא משמעותי, ניתן לשקול מתן של תרופות נוגדות גודש, כמו סינופד.

 

לאלו עם דלקת עיניים אלרגית (allergic conjunctivitis) ניתן להמליץ על טיפות עיניים אנטי היסטמיניות שמקלות על התסמינים. במקרים של חולי אסטמה הסובלים בעונות הרלוונטיות מהתקפי קוצר נשימה ושיעול, נהוג להציע טיפול במשאפים ולפעמים גם טיפול בתכשירים אנטי לויקוטריאנים (anti-leukotrians) כגון סינגולייר. כתלות בתסמינים, טיפולים אלו יכולים להינתן לאורך כל השנה או בעונת ההחמרה. במקרים בהם אין תגובה לטיפול או שהאלרגיה עוצמתית מאוד, ייתכן ויהיה צורך בהעלאת המינון התרופתי או שיתבצע שילוב של טיפולים שונים. אנקדוטה לגבי תרסיסים נוזליים בתקופת מגיפת הקורונה- בנייר עמדה של מומחים לאלרגיה שפורסם לאחרונה בעיתון הרפואי המכובד ALLERGY (Intranasal corticosteroids in allergic rhinitis in COVID-19 infected patients: An ARIA-EAACI statement) הומלץ לחולים עם נזלת אלרגית לא להפסיק את הטיפול בתרסיסים סטרואידליים גם בתקופת מגיפת הקורונה.

 

למטופלים עם נזלת אלרגית קשה שאינם משתפרים מספיק עם תרופות ולאלו שמעוניינים בטיפול לשורשו של עניין באלרגיה, יומלץ על טיפול באמצעות אימונותרפיה. במהלך טיפול זה המטופל מקבל זריקות תוך עוריות של האלרגנים אליהם הוא אלרגי (בהתאם לתוצאות תבחיני העור) על מנת ליצור סבילות חיסונית. הטיפול יוצר מעין "חינוך מחדש" של מערכת החיסון. מדובר בטיפול "עתיק" שידוע כבר מעל 10 שנים ונמצא יעיל מאוד בטיפול בנזלת אלרגית. במחקרים שונים נמצאה אף יעילות בהפחתת התקפי אסתמה, שיפור באסתמה של העור, הפחתה בעוצמת דלקת עיניים אלרגית ועוד תחת הטיפול האימונותרפי.

 

במהלך טיפול זה נוגדני האלרגיה הולכים ופוחתים תוך כדי טיפול בעוד שרמת הנוגדנים מסוג IgG4 הולכת ועולה. עלייה ברמת נוגדנים מסוג IgG4 נמצאה במחקרים שונים כקשורה לפיתוח של סבילות חיסונית. על מנת ליצור זיכרון חיסוני לטווח ארוך יש צורך בטיפול של זריקות במשך 4-6 חודשים על בסיס שבועי, כאשר בכל שבוע מעלים את המינון עד שמגיעים למנת אחזקה אופטימלית עבור כל מטופל ומטופל. לאחר מכן ממשיכים בטיפול חודשי למשך שלוש שנים נוספות, וזאת לצורך יצירת זיכרון חיסוני לטווח ארוך.

 

קיימת היום אפשרות לטיפול אימונותרפי שלא באמצעות זריקות אלא כדורים דרך הפה – טיפול זה קיים ורשום בישראל כטיפול בנזלת אלרגית שקשורה באלרגיה לקרדיות האבק בלבד, אם כי אינו רשום בסל הבריאות נכון להיום ולכן כרוך בעלות חודשית של מספר מאות שקלים. בנוסף, למטופלים עם אסטמה אלרגית ניתן היום לתת תרופות ביולוגיות כגון OMALIZUMAB (בשמה המסחרי XOLAIR) שהנה תרופה ביולוגית כנגד נוגדנים מסוג Immunoglobulin E. טיפול זה מאד עוזר גם לנזלת אלרגית אם כי אינו רשום בסל התרופות להתוויה זו.

 

קיימות תרופות ביולוגיות נוספות לאסטמה שעובדות במנגנונים נוספים של דלקת סוג 2 ויש להן יעילות גם בהקלה על תסמינים של נזלת אלרגית כחלק ממנגנון הפעולה שלהן, אם כי מדובר בתרופות יקרות שאינן רשומות בסל הבריאות להתוויה של נזלת אלרגית. מסיכות בתקופת הקורונה וחולים עם נזלת כרונית יש לציין שבקרב מומחים לאלרגיה במהלך תקופת הקורונה בה התחייבנו להיות עם מסיכות בשטחים ציבוריים היה רושם כי היו פחות פניות לטיפול רפואי בשל החרפה של תסמיני נזלת אלרגית (ייתכן כי המסיכה בעלת אפקט מגן מפני החשיפה לאלרגנים או פשוט כי החולים הפחיתו בביקורים אצל רופאי האלרגיה בתקופה זו), אבל לא ניתן להתעלם כי לא מעט מהמטופלים הכרוניים דיווחו על שיפור בתסמיני האלרגיה במהלך "שנת הקורונה" לעומת שנים קודמות.

 

לעומת זאת, מחקר שפורסם לאחרונה בעיתון הרפואי Eur Arch Otorhinolaryngol שבוצע באמצעות שאלון אינטרנטי בחולים שסובלים מ- CHRONIC RHINOSINUSITIS, הדגים דווקא קושי ופגיעה באיכות החיים של המטופלים בתקופה בה חלה חובה לחבוש מסיכות באיזורים ציבוריים, אם כי המטופלים שהשתתפו במחקר זה סבלו לא רק מנזלת אלרגית אלא גם מסינוסיטיס כרונית.

bottom of page